"רק אשר אבד לי קנייני לעד" - תאוריה ופרקטיקה לטיפול באובדן

במפגשים יושם דגש מיוחד על תהליך ההתאבלות המתרחש במפגש עם "אובדנים שאינם מוות" ומה שמבדיל אותם מהתהליך הנפשי המתרחש בעקבות מותו של אדם משמעותי. נבחן את המתחולל בעולמו הפנימי של האדם על רקע המחסומים השקופים המוצגים על ידי בני משפחה, חברים והנורמות החברתיות-תרבותיות לאורן כולנו חיים.

במפגשים נפנה את המבט לאירועים בלתי צפויים, כמו:  הגירה ועקירה, מחלה, פציעה ו/או נכות פיזית או נפשית, ולחוויות אובדן המתלוות למעברים רצויים והתפתחותיים, כמו האובדן המתלווה לגדילה והתפתחות בטיפול. נתייחס להבדלים המאפיינים את תהליכי ההתאבלות של גברים, בשונה מאלה של נשים, ונמקד את תשומת הלב להיבטים המחייבים רגישות מגדרית במרחב הטיפולי.  

כמו כן, נמפה את מופעי חוויות האובדן המדוברות והשותקות בחדר הטיפול, ונפרט את האופנים בהם נוכחות המטפל והקשבתו הפתוחה יאפשרו לקלוט ולזהות את "פיסות האין" המושמעות כבדרך אגב. הכרה כזאת תאפשר להרחיב את  האישור והתיקוף לתחושותיהם של מי ששרויים בעננה פנימית של כאב, עצב או צער, המתלווים לחסר או להיעדר.