הכשרת מדריכי שיקום באמצעות אומנויות ויצירה

שילוב אומנויות ככלי שיקומי

פעילות באמצעות אמנויות מתבססת על היצירתיות הטמונה בכל אדם ועל הרצון להבעה עצמית ולמימוש עצמי. פעילות זו נותנת כלים להבעה עצמית, לשיפור תפיסה עצמית, מסייעת לפיתוח מודעות עצמית ואף להתפתחות קוגניטיבית ולפיתוח קשרים חברתיים. העשייה האמנותית מספקת לאדם הזדמנות לשיקום יכולותיו ולהחלמה בכל גיל. המפגש עם האומנות ותהליכי יצירה שמים דגש על התבוננות האדם אל עצמו, קשייו ומוגבלותו והעצמת היכולות הקיימות, שימור תפקודים ובנייה מחדש של יכולות וגילוי כוחות חדשים. תהליך זה אינו נמדד באופן שיפוטי ערכי אלא נועד בעיקר להוביל לחוויית עשייה יצירתית מתקנת ומאפשרת.

הפעילות היצירתית מאפשרת לאדם לבטא את ייחודיותו במסגרת קבוצתית, לפתח תחושה של שותפת שווה בעולם החברתי, להעמיק את מערכות היחסים הבין-אישיים, לפתח בטחון עצמי ועוצמות חדשות להתמודדות מיטבית בכל תחומי החיים. הדבר נכון לכלל האוכלוסייה, ונכון אף יותר כאשר מדובר באנשים עם מוגבלות, אנשים אשר אמנות לעיתים הינה בין הכלים הבודדים שלהם להבעה ולהגשמה.

המדריך המשקם אינו עוסק בתהליכים פסיכותרפיים ובתרבות הטייפול מאחר ולא הוכשר לכך והסמכתו אינה כמטפל באומנות. הדגש בעבודתו  ובהכשרתו הוא בבניית תכנית עבודה המותאמת מערכתית למסגרות חינוכיות, קהילתיות ושיקומיות תוך הדרכה והעשרה של שפת האומנות. עבודת המדריך לאומנות משולבת בתוך עבודת צוות טרנס-דיסציפלינארית, תוך שיתוף פעולה, לימוד וליבון מטרות משותפות.

תפקיד המדריך המשקם להוביל לחוויות הצלחה בתהליך היצירה, תוך עידוד תקשורת עם הסביבה ויצירת סקרנות. בנוסף, הוא פותח בפניו הזדמנויות לעיסוק בתחביבים, פעילות יצרנית וחוויות מעשירות. האמנות מאפשרת שפה חדשה לביטוי עצמי, מחברת את האדם לסביבתו ומעניקה חופש יצירה. בנוסף לכך, אמנות בקרב מתמודדי נפש תורם לחיזוק ביטחון העצמי, הפחתת חרדה, לצד חיזוק הקשרים החברתיים.