השואה - הסיפורים שמאחורי הזיכרון

בין הנושאים הנלמדים: 

• מאחורי החומות: המקום שבו החיים לא ויתרו - חיי יום יום בגטאות
  מה מסתתר מאחורי דבריו של ניצול השואה ישראל אבירם על “חמש המכות שירדו על הגטו”?
   כיצד נראים חיים כאשר העולם מצטמצם מאחורי חומות, והזמן עצמו מקבל משמעות אחרת? בתוך מציאות של רעב, פחד ואובדן חירות עולה שאלה מפתיעה: האם ניתן עדיין לשמור על אנושיות, תרבות ותקווה במקום שנועד לשלול את כולן?
  דרך עדויות, זיכרונות וקולות מן העבר ניכנס אל תוך עולמם של היהודים בגטאות, ונקשיב לדבריו של המחנך חיים קפלן – “הכול אסור לנו והכול אנו עושים” – כעדות לחיים הנעים בין דיכוי לבין פעימות אנושיות שאינן חדלות.

• עולם המחנות - פלנטה אחרת?
  מה קורה כאשר אדם מאבד את שמו, זהותו וחירותו?
  נבחן את עולם המחנות דרך חוויות האסירים והמנגנונים שיצרו מציאות קיצונית של השפלה, כפייה והשמדה. באמצעות קולות של יחידים – בעדויות, בסיפורת בהגות ובציור, ננסה להתקרב אל חיי האדם במרחב כמעט בלתי נתפס, ולחשוף את המאבק העיקש על צלם אנוש בתוך מציאות קיצונית של פירוק זהות ואנושיות.

• "קופסא שחורה" דמותם של רוצחים בשואה 
  כיצד בני  אדם “רגילים” הפכו לרוצחי המונים? ומדוע חמאה וריבה קשורות לנושא?
  נעסוק  בזהותם של מבצעי רצח היהודים בשואה  ובמערכת הרחבה שאפשרה את פעולתם. באמצעות מכתבי חיילים מהחזית, דוחות מפקדי המשלוחים, קטעי יומנים שכתבו ושיחות שניהלו נעמיק בתהליך ההדרגתי של הקהיית הרגישות המוסרית והפיכת האלימות הרצחנית לשגרה ארגונית וחברתית.

• מנהיגות בימי אימה
  האם ניתן להנהיג ציבור נרדף הנמצא תחת איום השמדה? מהו גורלם של ניסיונות ההנהגה הללו במבחן הזיכרון וההנצחה?
  נבחן את הדילמות, הגבולות והבחירות של הנהגות יהודיות שונות בתקופת השואה ואת המלכוד המוסרי, האנושי וההיסטורי אליו נקלעו – בין אחריות, הישרדות וגבולות הכוח – שאלות שממשיכות להדהד בעוצמה הרבה מעבר לזמן שבו נולדו.

• איזהו גיבור? התנגדות וגבורה יהודית בשואה 
  איזהו גיבור בתקופת השואה? מדוע עיטור הגבורה, העיטור הגבוה ביותר שניתן בצה"ל,  נראה כך? 
  בהרצאה נבחן את מגוון דרכי ההתמודדות וההתנגדות שהתפתחו לנוכח רדיפת והשמדת היהודים – מן המרד המזוין בגטאות וביערות, דרך ביטויי עמידה והתנגדות רוחנית, חינוכית ותרבותית. נפנה מבט בוחן להתפתחות והשתנות מושג הגבורה בשואה בחברה הישראלית עד ימינו ונשאל: אם היינו יכולים (או רוצים?) למי היינו מעניקים צל"ש בתקופה ההיא? 

• חבית סדוקה בפינת האסם  - המחבוא
  המחבוא היה הרבה יותר ממקום מסתור – הוא היה עולם שלם שלא תמיד זכה למקום בעיצוב זיכרון השואה בחברה הישראלית לאורך השנים.   בקורס נאיר אותו בזרקור חומל וננסח את משמעותו והשלכותיו על עיצוב זיכרון השואה והנצחתה בחברה הישראלית. נבין מדוע יכול היה נושא המחבוא לצאת מהמחשכים רק בשנים האחרונות ועם הפרידה מדור הניצולים.

• בין בחירה לגורל: הצלת יהודים בתקופת השואה
  האם ניתן היה להציל יהודים בתקופת השואה? האם העיסוק בנושא הוא אופטימי "קרן אור באפלה"? 
  נשרטט פנורמה אנושית של מעשי הצלה בשואה: בין תופעת חסידי אומות העולם לפעולות הצלה שביצעו יהודים עצמם ונצלול למורכבות הנושא ולאתגר המחקרי והמוסרי שהוא מעמיד בפנינו עד ימינו אנו.

• כאב השחרור והחזרה לחיים
  מדוע תיאר הסופר וההוגה, ניצול השואה, פרימו לוי, את רגעי השחרור כרגעים קשים מנשוא?  מדוע כרכנו את המילה כאב בכותרת המפגש?
  השחרור סימן את קץ המלחמה על אדמת אירופה, אך גם את ראשיתה של תקופה רצופת דילמות והכרעות גורליות. הוא העסיק  סופרים, משוררים, אנשי הגות, ציירים ופסלים בניסיון נואש לבטא את מורכבותו ואת עולם חיבוטי הנפש שהביא עמו. במפגש ניחשף  לקולות התקופה  להתמודדות עם האובדן והבדידות ולמאבק לבניית עתיד חדש בצל הזיכרון.

• השואה בראי האמנות
  ייצוג השואה באמנות מציב אתגר תרבותי ומוסרי יוצא דופן, ומעלה את השאלה האם ניתן בכלל לתרגם את אימת השואה לחומר, צבע, תנועה או צליל?  המפגש בין זיכרון השואה לעולם היצירה מעורר מחשבה מתמדת על גבולות היכולת האנושית לבטא כאב תהומי באמצעים אסתטיים. בתוך המרחב הזה הופכת היצירה למרחב חי של זיכרון ושיח, המעלה שאלות על אתיקה, גבולות הייצוג, חירות האמן ועתיד ההנצחה בארץ ובעולם.

• מאחורי הקלעים של עצרת הזיכרון הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה
  ומי ישיא את המשואות בעוד כעשר שנים? 
  כיצד עוצבה העצרת הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה כפי שאנו מכירים אותה כיום? נתחקה  אחר הרגעים המכוננים, ההכרעות והצמתים ההיסטוריים שעיצבו את הטקס הממלכתי, ונבחן את הדילמות והאתגרים המלווים אותו לאורך השנים. ההרצאה שזורה בסיפורים, בתובנות ובהצצה אל מאחורי הקלעים, הנשענים על שנים רבות של עשייה והובלת הטקס.

• זיכרון השואה בחברה הישראלית כיום
  הרצאה סוחפת ומרגשת שבמהלכה ניחשף לכרזות, יצירות אמנות, מערכונים, קטעי הגות ועוד – המעלים שאלות, הרהורים ומחשבות על אתגרי זיכרון השואה בחברה הישראלית כיום: למי שייך זיכרון השואה? כיצד ייראה הזיכרון בעידן ללא ניצולים? כאשר אנו עוסקים בשואה – את מי אנו זוכרים? האם נעשה במרחב הציבורי שימוש יתר בזיכרון השואה? האם זיכרון השואה הוא נצחי? ועוד.

• מעדות לזיכרון - זיכרון השואה בין עבר חי לעתיד משתנה
  אנו חיים בעידן מפנה דורות, שבו אנו נפרדים בכאב מניצולי השואה שסיפרו את סיפורם בגוף ראשון. כיצד ייראה זיכרון השואה בעתיד  והאם הוא עתיד להישכח או להשתנות? כיצד ניתן להבטיח כי ימשיך להיות נוכח, חי ומשמעותי במסורת ישראל לדורותיה? ומהו תפקידנו כבני דורות ההמשך הביולוגיים והסוציולוגיים בעיצוב דמותו העתידית? במפגש זה  החותם את הסמסטר, נעסוק בשאלות של משמעות, אחריות ותוכן, ונתמקם בלב הדיון על אופיו של הזיכרון הקולקטיבי בעידן של שינוי.