מחשבות על עבודה טיפולית בשעת חירום כיצד חוזרים לטפל לאחר האירועים האיומים שהתחוללו ב-7 באוקטובר, וכיצד מלווים את הניצולים יד ביד בהתמודדות עם הטראומה הקשהמאת: ד"ר הילית אראל-ברודסקי, עו"ס קלינית, ראשת התוכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית בבר-אילן וחברת סגל בביה"ס לעבודה סוציאלית "הנוגדן לחוסר האנושיות ולמחיקה של האחר הינו המפגש האנושי והאפשרות להציע את עצמנו כבני אדם, מתייצבים, נוכחים, מחויבים, מתמסרים... אני משתדלת לבוא בצניעות ולשים את פנטזיית ההצלה בצד. כך, אוכל להיות מחויבת ליישם כלים מקצועיים עדכניים ומותאמים למצב, ללמוד, לבדוק. אני זוכרת בכל מפגש את גודל המחויבות שמלווה אותי לנהל תהליך אמין, נוכח ומובנה", כותבת ד"ר ברודסקי.לדבריה, תחושות רבות שעולות בקרב נפגעים, ניצולים וקרובי משפחה הן של חוסר אונים. "אני מנסה, ככל יכולתי, למצוא יחד איתם את המקומות בהם עשו בחירה שסייעה להם או לקרוביהם. במקביל, אני מבקשת לחפש דרכים להגביר ככל הניתן תחושת שליטה... אני מוצאת שהאפשרות לסייע להם, כפי יכולתי, מנחמת גם עבורי ומייצרת גם בי תחושה של קצת יותר שליטה... אל מול הרוע וחוסר הפשר, אני מנסה לחתור לכך שהמפגש האנושי, המשפחה והקהילה ישיבו משהו מהאמונה באדם ובטבעו הטוב. החיפוש הזה מסייע, לא אחת, גם לי".לקריאת המאמר המלא באתר "בטיפולנט"למגוון קורסים בפסיכולוגיה ופסיכותראפיה